#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. א האם נבלת העוף צריכה הכשר מים והכשר שרץ כדי לטמא טומאת אוכלים ומנין?	אינה צריכה. כדנתא דבי ר' ישמעאל &quot;על כל זרע זרוע אשר יזרע&quot; דוקא דומיא דזרעים שאין סופם לטמא טומאה חמורה בעי הכשר, אבל לא נבלת העוף שסופה לטמא טומאה חמורה בבית הבליעה.	נדה נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. ב האם כשתני במשנה כל שחייב וכו' פטור וכו' וכד' האם דברו על מקרים שונים במין אחד, או רק על מינים שונים?	"דברו רק במינים שונים, אבל באותו מין יתכן גם להיפך.<p dir=""rtl"">מדתנן כל שחייב בפאה חייב במעשרות, והרי המפקיר כרמו והשכים בבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ופטור מהמעשר. ולפי זה יתבאר גם לר' יוחנן שסובר שמחשבת אוכלים במחובר לא מטמא טומאת אכלים, אבל חייב במעשר. וכן טרפה, שחייבת בראשית הגז ופטורה מהמתנות.</p>"	נדה נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא: א שבת האם חייבת במעשר ונקחת בכסף מעשר ומטמאה טומאת אכלים?	"סתם שבת - עשויה לכמך וחייבת בפאה וממילא גם במעשרות וגם מטמאה טומאת אכלים.<p dir=""rtl"">שבת העשויה לטעם וכן שאר דברים העשויים לטעם - אין מטמאים טומאת אוכלים, לר&quot;ע נקחים בכסף מעשר ולר' יוחנן בן נורי אין נקחים.</p>"	נדה נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא: ב 'כל שיש לו ביעור יש לו שביעית ויש שיש לו שביעית ואין לו ביעור' לאתויי מאי?	כגון עלה הלוף השוטה והדנדנה שאינו כלה לחיה שבשדה.	נדה נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא: ג 'כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת' אם כן למה נצרכה התורה לכתוב גם סנפיר וגם קשקשת?	כל דג שיש לו קשקשת הוא דג טהור אבל סנפיר בלא קשקשת טמא. פ' קשקשת זה לבוש דכתיב &quot;ושריון קשקשים הוא לבוש&quot; והטעם שנכתב גם סנפיר כדי להגדיל תורה ולהאדיר.	נדה נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא: ד 'כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו' לאתויי מאי?	לאתויי ירק שאינו מברך אחריו בורא נפשות, ולרבי יצחק דמברך אירק לאתויי מיא, ולרב פפא דמברך אמיא לאתויי מצות, ולבני מערבא דמברכי בתר דסליקו תפילייהו אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמור חוקיו לאתויי ריחני.	נדה נא:		
